- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בש"א 1321/05
|
בש"א בית המשפט העליון בירושלים |
1321-05
5.4.2005 |
|
בפני : אליעזר ריבלין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. איתן גורפינקל 2. יהודית סלוצקי 3. רות ריקלין 4. שולמית פרגר |
: הנאמן הציבורי ו/או האפוטרופוס הכללי |
| פסק-דין | |
המשיב הגיש ערעור לבית משפט זה, והמערערים ביקשו לדחותו על הסף מחמת איחור בהגשתו. כבוד הרשם יגאל מרזל דחה את הבקשה. נקבע, כי מבחינה פורמאלית פסק-הדין נשוא הערעור הומצא למשיב רק ביום 14.9.2004 (ובהתחשב בתאריך זה הוגש הערעור במועד), וכי גם אם מחילים את "מבחן הידיעה" - הרי שהידיעה צריכה להתייחס להנמקה במלואה, ולא לתוצאה בלבד. במקרה זה נטען בתצהיר בא-כוח המשיב - והטענה לא הופרכה - כי אחד הדפים של פסק-הדין, ששוגר לו בפקסימיליה על-ידי המערערים, אבד במשרדו ונמצא רק מאוחר יותר, וכבוד הרשם קבע כי "שעה שהמבקשים טוענים למבחן הידיעה, יש חשיבות למועד ידיעה זה בפועל וממילא מתערערת טענת האיחור מניה וביה". כבוד הרשם הוסיף והדגיש, כי מכל מקום, מדובר באיחור של ימים ספורים (יום אחד או חמישה ימים), וקיים טעם מיוחד המצדיק אותו, לאמור: העובדה שהמשיב לא ראה את פסק-הדין המלא.
המערערים מלינים על החלטה זו של כבוד הרשם. לטענתם, יש להעדיף את כלל הידיעה על-פני כלל ההמצאה, ובנסיבות המקרה, כאשר "המשיב החזיק בפסק הדין, ידע באופן מלא וברור את תוצאות פסק הדין והנמקתו המלאה" - יש לקבוע כי הערעור הוגש באיחור. המערערים גורסים כי אין נפקות לטענת המשיב, לפיה אחד הדפים של פסק-הדין נעלם על "שולחנו הלא מסודר של ב"כ המשיב". המערערים סבורים כי אין מקום להחיל, לעניין מועד הידיעה, כלל של "קריאה בפועל" של פסק-הדין. הם מדגישים, כי דין איחור של יום אחד כדין איחור של ימים רבים.
החלטתי לדחות את הערעור, ולעניין זה די לי בהנמקתו החלופית של כבוד הרשם, לאמור: כי אף אם הוגש הערעור באיחור, הרי זה איחור קל, ובנסיבות המקרה, קיים טעם מיוחד להאריך את המועד ואין מקום לסלק את הערעור על הסף. עניין זה מסור, ברגיל, לשיקול דעתו של כבוד הרשם, ובמקרה זה אין עילה להתערבות בשיקול דעת זה.
הערעור נדחה. עם זאת, בנסיבות המקרה החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ה באדר ב התשס"ה (5.4.05).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
